אני מאמינה שכל אחד מאיתנו נולד מוכשר, לכל אחד מאיתנו יש כישרון מולד שהוא יכול לפתח ולעשות מזה משהו גדול. ובכלל, אני מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש כישרון בסיסי של כל דבר, אך מה שקובע מה נחליט לפתח מכל אוסף הכישרונות זה התשוקה, הרצון העז לעשות משהו עם אותו הכישרון הבסיסי שנותן לנו השראה, סיפוק, אושר וריגושים.

אצלי זה בא לידי ביטוי בשירה, ריקוד ומשחק, אך שירה וריקוד היו הרבה יותר חזקים ממשחק, לכן, החלטתי ללכת אחרי שניהם, פיתחתי אותם והיום הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, הם המקצוע שלי, הם הסיפוק הפנימי שלי, הם האוויר שלי, הם אלו שמניעים אותי קדימה ונותנים לי השראה מדי יום, מקפיצים אותי מהמיטה, גורמים לחייך ונותנים לי כוח לחיות.

אבל לא עלי באתי לספר המאמר!

לצערי, הרבה מאוד אנשים לא הולכים אחרי הכישרונות שלהם, הם לא מפתחים אותם, הם לא הופכים אותם לדבר שמניע אותם. ישנם אנשים מוכשרים בציור, ריקוד,בישול, פיסול, שירה, מחשק, ספורט, כתיבה, צילום ומה לא אבל במקום להפוך את זה למשהו גדול, הם מוותרים עליהם ועושים דברים אחרים לגמרי, עובדים במקומות עבודה כדי להתפרנס ומשאירים את התשוקה כתחביב, כמשהו קטן.

אני מאמינה שאם יש לנו כישרון, אם אלוהים נותן לנו תשוקה לכישרון מסוים, אז זהו דבר שמחפש ביטוי לצאת החוצה, לממש את עצמו. חשוב ללכת אחרי הכישרון שלנו. גם אם יש עבודה אחרת, למה לא לעשות את זב במקביל? כשיש לנו תשוקה למשהו ואנחנו רוצים להוציא אותה החוצה, כל היקום, כל העולם כאילו עוזר לנו לעשות את הצעד ולהגשים את החלום שלנו.

במאמר  אני רוצה לשתף אותך בסיפור של בחור צעיר ומוכשר, הסיפור שלו כל כך ריגש אותי, בכיתי כמה דקות בלי הפסקה. בסוף המאמר יש גם כישור לסרטון, תוכל לצפות בו.

זהו סיפור של בחור קוריאני שגדל בתנאים הקשים ביותר. בגיל 3 הורים שלו זרקו אותו בבית יתומים. בגיל 5 הוא ברח משם כי אנשים שהיו שם היו מרביצים לו. מאז הוא גדל לבד. היום הוא בן 22. האם מישהו עזר לו? התשובה היא – לא! הוא גדל לבד לגמרי, ישן במשך 10 שנים במדרגות או בשירותים ציבוריים, התפרנס על- ידי מכירת מסטיקים ומשקאות אנרגיה ברחובות.

הוא לא למד בבית ספר הוץ מהלימודים בתיכון, אף פעם לא היו לו חברים. ולמרות החיים הקשים, היה משהו שהחזיק אותו והניע אותו קדימה, נתן לו כוח וזה היה – לשיר. יום אחד כשהוא מכר משקאות אנרגיה הוא שמע זמר שר בבר, מאז הוא התחבר לשירה והחליט שרוצה לשיר.

הוא תרגל לבד כדי לפתח את הקול שלו כי לא היה לו כסף לשיעורי פיתוח קול. היה לו כישרון, הייתה לו תשוקה לשירה שחיפשה ביטוי, והתשוקה הזו גם נתנה לו כוח להתגבר על התנאים הקשים בהם הוא גדל. הבחור הזה פשוט שר מדהים, הוא מוכשר וצנוע.

הנה הקישור שבו תוכל לשמוע את הסיפור המלא והמרגש של הבחור כולל השיר שלו – הקול המדהים שיוצא מהלב, מהנשמה.

http://www.youtube.com/watch?v=tZ46Ot4_lLo&feature=related

הבחור הזה גדל בתנאים נוראיים, אנחנו לא גדלנו בתנאים אלו אבל יכול להיות שיש לנו בעיות גדולות שמהוות תירוצים טובים למה לא ללכת אחרי הכישרון שלנו. אבל בעיות יש לכולם, הם חלק מהחיים, בלעדיהם אין חיים. אני מאמינה שאם הילד הזה הצליח, כל אחד יכול להצליח ולעשות עוד צעד כדי לתת לכישרון שלו לפרוץ החוצה ולמצוא ביטוי.

אז אם יש לך משהו שאתה מאוד אוהב לשעות ואתה טוב בו, תפתח אותו, תלך אחריו, תן לו לצאת החוצה, זו האנרגיה של היקום שמחפשת ביטוי דרכך, תממש את הפוטנציאל שלך. אף אחד לא אומר שתעזוב את העבודה או שתקדיש את כל הזמן שלך לכך. תצמא איך לשלב, אבל אל תוותר כי מי שלא מוותר, תמיד בסוף מגיע להצלחה, לא משנה אחרי כמה זמן ואחרי כמה שנים.

אם אהבת את המאמר, מוזמן לשתף אותו לחברים או להגיב.

דיאנה בן צבי

מורה דרך להגשמה עצמית

מזמינה אותך לדף שלי בפייסבוק

https://www.facebook.com/BreakThroughWithDianaBenZvi

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.